קרובים קרובים- חלק ב'

לפרק הקודם

למחרת לאחר שסיימו את הקניות לשבת פגשו איריס ורון את מיכאל בלובי.

“בוקר טוב לזוג יונות.” אמר השכן.

”הולך לעבודה?” שאל רון בנימוס מעושה.

"ברוסית אומרים: רבוֹטה זה לא כמו ווּלף, היא לא בורחת ביער."

"אוקי…" אמר רון, "אז שיהיה יום…"

"איך היה הקונצרט אתמול, נהנית?" התפרצה איריס לדבריו.

"אה! פילהרמונית מה סידרה קאמרית- זה באך, זה ויולדי."

"כן, גם אנחנו צריכים ללכת לקונצרט מתישהו." אמרה ונתנה לרון קטנה עם המרפק, גורמת לו להרים גבה לעברה.
"מה? קצת תרבות לא הרגה אף אחד."

גם מיכאל הביט בה בפרצוף מחוייך אבל לא בגלל הקשקוש על הקונצרט. הוא הנמיך את קולו ופנה אליה. “נו, איריס, חשבת מה אני אמרתַ אתמול?”

איריס האדימה בשנייה. "די נו, מיכאל, לא עכשיו.” אמרה.

“מה? מה הוא אמר לך אתמול?” מיהר רון להתערב.

"סתם שטויות." פתרה איריס את העניין.

”אני אמרתַ אתמול לאיריס, שגברת מכובדת לא יפה לה ללכת ככה פרוע- זה לא אסתטיקה. אישה צריכה מורידה שם מה צומח למטה.”

רון הביט באיריס מופתע.
"ו…" שאל.

"ו… וזה לא לעכשיו." ענתה איריס.

“גילחת את השערות בכוס!?” פלט כשהשאלה פשוט התפרצה מפיו.

“ששש… דבר בשקט!
זה בכלל לא בגלל מיכאל," מיהרה להצטדק, "כבר הרבה זמן חשבתי להוריד שם.”

“נו, אז קדימה, מראה לנו.” אמר מיכאל ללא טיפת בושה.

“עכשיו?! פה בלובי? השתגעת? מישהו יכול לעבור.” נבהלה איריס.

“אין פה מישהו לעבור.” אמר.

איריס הסתכלה על דלת הכניסה לבניין. “לא יודעת… אולי נרד מזה.”

“את אשכרה שוקלת את זה בכלל?” התערב רון.

“הוא גם ככה יראה הכל בערב, אז מה הביג-דיל?” שאלה.

”הביג-דיל זה שאת לא מתפשטת לי פה בלובי של הבניין.”

“נו, מורידה או לא מורידה?” הקשה מיכאל.

איריס נקרעה רגע בינה לבין עצמה לבין השכן לבין בעלה. ”אפשר, אולי, שם בכניסה למחסנים.” אמרה ומיכאל סימן בידו במחווה ג'נטלמנית של 'נשים ראשונות'. השניים הלכו אל מאחורי הסיבוב כשרון בעקבותם.

"אני לא מאמין שאת הולכת לעשות את זה!" אמר רון.

"ששש… תשתוק כבר, אם מישהו יבוא בגלל הדיבורים שלך אני יורה בך.
רק שאף אחד לא יצא לי פה מאיזה מחסן." אמרה איריס. 

היא הביטה לימין ולשמאל וכשהייתה בטוחה שאין איש בסביבה הפשילה את המכנסיים ואת התחתונים. היא נותרה לעמוד מול שני הגברים כשאיברה וישבנה חשופים ותחתוניה מתוחים סביב הברכיים.

רון הביט בפה פעור באשתו אותה ראה לראשונה בחייו חפה מכל שיער. תלתלי ערוותה שעד לאחרונה כיסו את מפשעתה נעלמו כלא היו מעולם והיא נראתה יותר כנערה צעירה מאשר אשת קריירה רצינית.

“ככה זה טוב. כן, יפה.” אמר מיכאל ושלף את מכשיר הסלולר שלו.

איריס מיהרה להסתיר את חלציה בידיה. ”מה אתה עושה?” שאלה.

“זה סוביניר.” הסביר והסיט בקלילות את ידיה כשהוא כורע ברך מולה.

“את לא מתכוונת לתת לו לצלם אותך ככה.” לחש רון בזמן שמיכאל כבר החל לצלם מספר תמונות.

“הוא גם ככה יצלם בערב מה שהוא רוצה.” תרצה איריס את הסיטואציה המוזרה כשידיה אוחזות בחולצתה המורמת מעל הטבור. מיכאל נתן כמה צילומי תקריב על הלשון החומה שבצבצה בין שפתי האיבר הבשרני, אוחז במכשיר במרחק של פחות מ10 ס"מ ממפשעתה.

כשסיים הכניס את הטלפון לכיס והתרומם. איריס מיהרה להתלבש חזרה ורק לחייה הסמוקות העידו על המבוכה שהתחוללה לה בפנים."

“נראה אתכם בערב, כן?” אמר מיכאל כאילו מדובר בפגישת חברים שגרתית והלך לדרכו. רון ואיריס חזרו עם שקיות המוצרים לביתם מבלי לדבר, מברכים לשלום את סוניה מקומה שנייה שבדיוק יצאה מהמעלית.

“זה ממש לא מוצא חן בעיניי איך שאת מתפשטת בשבילו בלובי של הבניין.” אמר רון בטון ממורמר והניח את השקיות ליד השיש.

“אז מזל שזה הגוף שלי ואני מחליטה מה לעשות איתו.” ענתה איריס.

”אני מניח שהיום אנחנו כן שוכבים.” הוסיף בטון ביקורתי.

“אף אחד לא הולך לאנוס אותך, תהיה בטוח. אני מציעה את עצמי, אבל אם יש לך דברים טובים יותר לעשות- כמו לראות משחק של ארסנל, אז תהיה בריא. אני גם יכולה לדאוג לעצמי.”

רון נחר בבוז והתפנה לפזר את מוצרי החלב במקרר.

באותו ערב ישב רון בסלון וזיפזפ בטלוויזיה בשעה שאיריס סיימה להשכיב את התאומים. את נטע הקטנה הוא השכיב מוקדם יותר. רון כבר תכנן את המרד הקטן שלו וכיצד ינפנף אותה כשתקרא לו למיטה.

”שלום לך.” שמע לפתע את קולה פונה עליו בטון פתייני. כשהרים עיניו מהמסך נעתקו מילותיו. איריס עמדה בפתח הסלון לבושה בייבידול שקוף חדש לגמרי, דרכו ניתן לראות את גופה העירום, החזה העגול, הפטמות הקטנות. תחתונים שקופים לגמרי גילו את הלוק החדש והנקי שלה ופרח וורוד-לבן נח מעל אוזנה.

“וואו…” הצליח רון לפלוט לבסוף.

“כן… וכל ה‘וואו’ הזה יהיה שלך אם תרצה.” אמרה וסובבה אליו את ישבנה המפתה כשהלכה לכיוון חדר השינה. כל קולות המחאה שגעשו בראשו השתתקו באחת והוא מיהר בעקבותיה.

“תשכב!” אמרה ודחפה אותו על המיטה.

בזריזות אלגנטית חילצה אותו ממכנסיו, מורידה ממנו את התחתונים ומתמקמת בין רגליו. כבר עבר זמן מה מאז הפעם האחרונה שהכניסה את איברו לפיה אבל גם אז לא התמסרה לזה כמו עכשיו. היא התחילה עם הלשון- מלקקת ומרטיבה את איברו לכל אורכו. אחר כך אספה אותו לפיה מלטפת אותו בשפתיה, ולבסוף החלה לינוק ממנו כל סנטימטר- רון היה בעננים.

“גם אני הייתי שמח לכזה פינוק מאשתי.” שמעו לפתע קול לא מוכר. איריס סובבה את הראש וראתה שבמרפסת מעל, לצידו של מיכאל עומדים שני גברים נוספים, האחד נמוך ומוצק והשני קירח עם שפם מחזיק בידו בטלפון כמצלם. היא קפאה במקום- לא יודעת אם לכסות את גופה, לצרוח אליהם או להמשיך בשלה.

“אלה שניים חברים שלי.” אמר מיכאל, ”פבל ואלכס.”

“היי.” אמרה במבוכה, מנגבת בגב ידה את הרוק מסנטרה.

“וזאתי הגברת איריס.” הוסיף מיכאל.

“נעים לנו מאוד להכיר.” אמר פבל הנמוך מסגיר כי הקול הקודם היה של אלכס.

“אתם יכולים ממשיך, לא צריכה להתבייש. הם כבר ראו וידאו.” אמר מיכאל.

“איזה חוצפה.” סינן רון.

“תתעלם ממנו, בוא נמשיך.” אמרה איריס שהחליטה כי מוטב כך והחלה לשפשף את איברו הרטוב בידה.

“איך נמשיך? תראי איזה יציע הם פתחו שם.”

“מה זה חשוב? הם גם ככה ראו את הסרטון שלנו.”

“ממש עוזר לי שהם ראו את הסרטון…” אמר ונשכב לאחור. איריס חזרה לפנק את איברו של בעלה כשאחוריה הכאילו-מוסתרים-מאחורי-בד-שקוף פונים לקהל.

“אחח… איזה תחת…” אמר אחד מהם.

”כמו של סבטלאנה חורקינה.” אמר האחר.

“תורידי זה תחתונים.” הציעה מיכאל. "את הורגת את שניים אלו." איריס עשתה עצמה מתעלמת ממנו אך לאחר זמן קצר פשטה את תחתוניה חושפת את ישבנה במלוא הדרו. בתנוחה העוברית בה רכנה ישבנה המפושק היה חשוף במיוחד.
לאחר עוד דקה של מציצה היא הורידה את מעט הלבוש שעוד היה עליהם.

“בוא, תדפוק אותי על הקיר.” לחשה לו.

“מה?” שאל רון מבולבל כאחד שלא מורגל בדיבורים מסוג זה.

“אני רוצה שתדפוק אותי על הקיר.” חזרה על דבריה, קמה ונעמדה עם הפנים אל הקיר כשפישוק קל בין רגליה. וידיה על הטיח משני צידי ראשה כאחת שמחכה לבידוק ביטחוני. בחיים לא חשב שישמע אותה אומרת מילים כאלה שיש בהם נימה של השפלה- תדפוק אותי על הקיר… והוא גם לא ייתן להזדמנות כזאת לחמוק ממנו- עם קהל או בלעדיו.

רון התמקם מאחוריה מלטף את ישבנה. הוא מיקם את איברו בפתח הנרתיק, היא כבר הייתה רטובה מאוד וגם אותו סיככה כהוגן. באוושה אחת החליק לתוכה בקלות.

כשכולו נעוץ בה החל לנוע, תחילה לאט אך מהר מאוד הגביר את הקצב ותנועותיו הפכו ארוכות וחזקות. רון נהנה מתחושת ה‘דפיקה’ והמצב הכנוע שבו הייתה איריס. מעולם היא לא נתנה לו להרגיש כאילו הוא "מזיין" אותה. הוא אחז במותניה והדף את עצמו כנגדה שולח אדוות של רטט בישבנה.

מידי פעם נשמעו קולות דיבור מאחוריהם אך הם לא נתנו להם את דעתם. כאילו השיחות במרפסת לא קשורות אליהם כלל. איריס החלה לגנוח בקול ולא ממש עניין אותה אם גם השכנים האחרים בבניין שומעים אותה. לא עבר זמן רב והיא גמרה ברעד.
לאחר מכן לחשה לו כי הוא יכול לשנות תנוחה אם הוא רוצה אך רון כאחוז אמוק המשיך לשפד אותה בתנועות מהירות וארוכות. לאחר מספר דקות ובנעיצה אחת חזקה פרק עצמו בתוכה.

“וואו, זה היה חזק.” אמרה אריס כשרון החליק ממנה החוצה. הוא לא החזיר תשובה ורק צנח על המיטה ברגליים פשוקות שהאיבר רפוי למחצה ביניהם.

“כל הכבוד לכם, איך שאתם ככה עם כל האנרגיה.” אמר מישהו מהמרפסת.

“תודה.” ענתה איריס והודיעה לרון כי היא נכנסת לשטוף את עצמה.
היא נכנסה לחדר הרחצה וסגרה אחריה את הדלת. 

רון שמע את זרם המים נפתח וראה את שלושת הגברים מצטופפים כדי להצליח לראות דרך חלון המקלחת הקטן.

הוא לא היה צריך לעמוד איתם במרפסת כדי לדעת מה הם רואים. היה לו קל להעלות אל מול עיניו את דמותה של אשתו העומדת תחת זרם המים, הוא הרי ראה זאת מאות פעמים. את ראשה שלוח אחורנית נותן למים להרטיב את שיערה, עורה רטוב ומבריק מטיפות, ושתי ידיה עוברות על כל גופה דואגות שלא יישארו איברים יבשים.

”מִישָה אמר שאת עובדת בעיריה.” אמר פבל מגביר את קולו, מנסה להתגבר על רעש המים.

"כן, באגף חינוך- מנהלת מחלקת חינוך יסודי." ענתה לו איריס מהמקלחת.

טיפת פרטיות אי אפשר לקבל בבית הזה. חשב רון וגילגל את עיניו.

"אז אם אני רוצה לבדוק איפה עומדת הבקשה שלנו לסייעת לבת הקטנה…"

"תן לי את הפרטים שלה ואני אראה במה אני יכולה לעזור."

"אין בעיה, תסיימי להתקלח ואני אתן לך." אמר בזמן שאלכס המשופם המשיך לצלם לעצמו מזכרת בטלפון שלו.

גם לאחר המקלחת נשארו הגברים לצפות באיריס. מתנגבת, מסתרקת, יוצאת ומסתובבת עירומה בחדר. מתמרחת בקרמים, ורק לאחר שלבשה תחתונים ופיג'מה התפנתה לקבל מפבל את הפרטים של הבת שלו.

לפרק הבא

רוצה לקבל עדכון במייל כאשר מתפרסם סיפור חדש? הרשם לקבלת עדכונים למייל.
לא לשכוח לתת ציון לפרק בראש הדף ⇑  או תגובה מתחת ⇓

קטגוריות: סיפורי סקס, מציצנות, אשתי, מין אנאלי

2 מחשבות על “קרובים קרובים- חלק ב'

  1. פינגבק: קרובים קרובים | המגירה הסודית

  2. פלאשינג פומבי
    3 צופים ומקלחת…
    מה עוד בחורה יכולה לבקש?

    אה! אנאלי…

    פרק נהדר

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s