על זאבים וכבשים- חלק א'

"ומי אתה?" שאל כשהשניים נכנסו למשרד.

"אני? דרור, ידיד של גלי." ענה מופתע מעט.

"בדרך כלל המועמדות מגיעות לבד." אמר ספק כביקורת ספק כמציין עובדה. "תביא לך כיסא מבחוץ."

ריח חריף של סיגריות עמד בחלל. ערימת בדלי סיגריות הצטופפה במאפרה קטנה כפירמידה השומרת רק בקושי על שיווי משקלה. מספר דוגמניות הביטו אליהם מהפוסטרים הרבים שקשטו את הקירות. את חלקן זיהה, גם אם לא בשם, ואחרות לא הכיר כלל.
מאחורי השולחן הרחב ישב גבר כבן 40, בעל שיער קצוץ שהסווה קרחת וזיפי זקן בן יום. דרור סגר אחריו את הדלת עליה היה תלוי שלט קטן- 'זאב פרץ- סוכן דוגמנות'.

"אני מניח שהגעת לפה מהפרסום בעיתון." אמר ובחן את גלי באדישות. הוא לא אחד שמסתנוור מבחורות יפות, אלה עוברות אצלו כל יום.

"כן." ענתה וכמעט הוציאה מהתיק את המודעה הגזורה אך התחרטה שנייה אחרי.

"ואת רוצה להיות דוגמנית?" שאל ושאף מהסיגריה הקטנה שהחזיק בין אצבעותיו.

"כן, זה סוג של חלום ילדות."

"תראי לי מה הבאת?" אמר כשעשן יוצא מפיו ונחיריו כדרקון במרבצו.

"למה הכוונה?"

"יש לך בוק, פורטפוליו, תמונות, משהו להראות לי?" אמר בחוסר סבלנות מופגנת.

"לא. לא היה כתוב שצריך להביא משהו כזה."

הוא לקח שאיפה נוספת ואחרונה מהסגריה, מביא אותה לקצה גבול היכולת שלה. "הבנות שמגיעות אלי, בדרך כלל יש להן כבר דריסת רגל בתחום." אמר וחיפש כיצד להניח את בדל הסיגריה מבלי שהפירמידה תקרוס. לבסוף התייאש וזרק אותו לשארית הקפה השחור שעוד נותר בכוס. הוא הקיש עם העט על השולחן והביט בגלי מתחת לגבותיו השחורות. ואז הפנה מבטו לדרור בוחן גם אותו, מכלכל את צעדיו.
דרור חש חוסר נוחות כשאותו גבר זר שזף אותו בעיניו העמוקות. הוא לא הצליח לנחש מה עובר לאותו אחד בראש והיה מעדיף להיות במקום אחר כרגע, אבל זה הרי הוא שנתן לגלי את המודעה הזו מלכתחילה.

את גלי הוא מכיר מגיל שש בערך, כשאבא שלו התחילו לעבוד עם אבא שלה וגרר את כל המשפחה מהקיבוץ בצפון למרכז. הוא לא ישכח לעולם את הפעם בה ראה אותה לראשונה. זה היה כששתי המשפחות נפגשו לארוחת צהריים במסעדה יוקרתית. גלי ישבה מהצד השני של השולחן הגדול. תחילה חשב כי מדובר בכדור צמר גדול אך במבט חוזר ראה כי מדובר בילדה דקיקת גזרה היושבת תחת ערימת תלתלים אימתנית. הוא הביט בעיניה הכחולות וידע שהיא הדבר היפה ביותר שראה מעולם. עבורו זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, כזאת שרק ילדים מסוגלים לה.
מהר מאוד שניהם התחברו והתקרבו. כמה שנים לאחר מכן עזר אומץ והציע לה חברות. כמו גל המתנפץ אל קיר דחתה גלי את ההצעה.  היא חשבה שהם כבר הגיעו לנקודה שבה זה יהיה פשוט מוזר מידי. עם זאת היא דאגה לשמור עליו קרוב מתמיד.

"אז אני מבין שאתם לא ביחד."

"לא," אמרה גלי, "יש לי חבר, הוא בצבא. הוא נמצא עכשיו בבסיס שלו, בגלל זה הוא לא כאן."

דרור ידע כמובן שזו לא הסיבה שבגללה כפיר לא כאן. הם יחד רק שנה, אבל דרור כבר הצליח להבין שכפיר הוא בחור קנאי למדי. כל הרעיון הזה של דוגמנות לא היה לרוחו כלל ואם היה יודע שהיא הולכת היום לראות סוכן, היה משכנע אותה לרדת מזה.

"בצבא… טוב, אני אעשה לך אודישן מלא." אמר זאב והסתובב להדליק מצלמת וידאו שהייתה מאחוריו. המצלמה הייתה מוצבת על חצובה ומכוונת ישירות עליהם. "אני הולך לצלם את הראיון. הצילומים יישארו אצלי לצרכים מקצועיים וישלחו ללקוחות פוטנציאלים במידה ונמשיך לעבוד יחד."

"אוקי." אמרה גלי למרות שלא הבינה באילו צרכים מקצועיים מדובר.

זאב הוציא טופס מאחת ממגירות השולחן והחל למלא בו פרטים.

"מה אמרת השם?"

"גלי פאר." אמרה ושיחקה בתלתל בודד מרעמת התלתלים שלראשה. דרור הכיר את המחווה הזו. היא הייתה עושה את זה תמיד לפני מופע או מבחן חשוב.

"גיל?"

"שמונה עשרה וחודשיים."

"מקום מגורים?"

"הרצליה פיתוח."

זאב גיחך לעצמו, חושף שיניים צהובות של מעשנים כבדים. "ומה אבאל'ה עושה בחיים?"

"הוא יבואן של רהיטים מאיטליה."

"רהיטים, רהיטי פאר?" שאל זאב.

"אה… כן."

הוא נשען לאחור, "השולחן הזה מרהיטי פאר." אמר וליטף את שולחן המהגוני הכבד. "מוצר טוב. קצת חורק לפעמים אבל יציב מאוד. כסף לא חסר לכם, זה בטוח."

"כן… אבל עצמאות כלכלית חשובה לי מאוד."

"אז את כאן בשביל הכסף?"

"לא התכוונתי לזה ככה…" אמרה במבוכה.

"ברור, מה הגובה?"

"1.75 מ'."

"ומשקל?"

"55 ק"ג."

"שיער- בהיר, מתולתל ביותר. עיניים- כחולות." את הפרטים האלה מילא בעצמו.
"קעקועים, כתמי לידה, צלקות , סימנים בולטים נוספים?"

"יש לי קעקוע קטן ליד הקרסול."

זאב הציץ מתחת לשולחן בוחן את קעקוע הטלה שלרגלה. טלה קטן וצמרירי עם עיניים גדולות ופה מלא עשב.

"חמוד. נצטרך להסתיר את זה במייקאפ. טוב, ניסיון- אני רושם שאין לך בכלל. טלפון להתקשרות, מייל, חשבון בנק- נמלא בסוף. איזה עוד יכולות יש לך, דברים שמבדילים אותך מהעדר?" שאל ונשען אחורנית.

"הייתי בסטודיו לריקוד הרבה שנים." ענתה. "ולמדתי במגמת אמנות בתיכון."

"והיא יודעת לשיר ממש יפה." הוסיף דרור גורם לגלי לנוע באי נוחות בכיסאה. הוא רשם לעצמו בראש להתערב פחות.

"אולי עוד נשמע אותה שרה." אמר זאב, "תורידי את החולצה."

גלי ודרור החליפו מבטים. "להוריד את החולצה? עכשיו?" שאלה כדי לוודא.
"כן. דוגמנות זה לא רק פרצוף יפה." אמר "גם, אבל לא רק. ותעמדי שם." הצביע על נקודה בחדר שמאחוריה היה קיר נקי מתמונות.

דרור כבר ראה פעם את גלי בחזייה. זה היה כשהיא התארגנה אצלו לפני שיצאה לחוג הריקוד. היא החליפה לידו חולצה כאילו מדובר בדבר של מה בכך, ידידות אפלטונית גרידא. אך דרור נקרע מבפנים. גלעד אמר לו שהיא סתם נהנית להתעלל בו. גם אם זאת לא הייתה הסיבה, גלי, שהכירה את רגשותיו של דרור, השתמשה לא פעם במחוות מיניות כדי לוודא שהוא לא יעזוב אותה יום אחד.

"את לא מתביישת מהידיד שלך, נכון?" שאל זאב. "את יודעת שבמידה ובאמת תצליחי להיכנס לעולם הדוגמנות כל הגברים במדינה יראו לך את החזייה."

"כן, כן, ברור!" אמרה גלי כאחת שהתעשתה, הלכה ונעמדה במקום שהורה לה. היא שלחה את שתי ידיה והפשילה מעליה את חולצתה חושפת חזייה לבנה עם פרחים ורודים. היא חיפשה היכן להניח אותה ולבסוף זרקה אותה לדרור. "תפוֹס."
משהו במכנסיו החל להתעורר שעה שהחזיק את החולצה שהייתה חמה עדיין מגופה.

"מה מידת החזה שלך?" שאל זאב.

"החזה? 35c." ענתה והוא רשם.

"בטן שטוחה- יפה מאוד." אמר והוציא מאחת ממגרות השולחן מצלמה דיגיטלית קטנה אך מקצועית למראה. הוא קם וסובב אליה את מצלמת הוידאו. לאחר מכן הלך ונעמד מולה. "תסתכלי לכיווני." אמר וצילם שני צילומים.
"תסתובבי לצד." גלי הסתובבה והוא צילום אותה בפרופיל.

"זהו?" שאלה.

"לא. תורידי את המכנס." אמר והפתיע את שניהם.

"זה תמיד ככה בראיונות?" התערב דרור.

"אם הייתם מביאים תיק עבודות מסודר היינו במקום אחר עכשיו, אני לא אחד שקונה חתול בשק."

גלי התכופפה וחלצה את סנדלי העקב שלה. הציפורניים לרגליה היו משוחות בלק כתום. היא פתחה את חגורת המכנסיים ואת הכפתורים. בתנועות אגן המזכירות ריקוד הפשילה את מכנסיה ויצאה מתוכם. לבסוף נשארה לעמוד בבגדיה התחתונים. תחתוניה חודרים בפס צר אל בין שפתי איברה.
"את העקבים תחזירי." ביקש זאב.

דרור הביט לכיוון הנגדי מנסה לתת לה מידה מסוימת של פרטיות. הוא חשש שהיא תקלוט אותו בוהה בה וסתם תרגיש לא בנוח. מבטו נח על ערמת הקטלוגים שהייתה מונחת על שרפרף לידו. גם שם היו דוגמניות שפלרטטו עם המצלמה כשהן בתחתונים וחזייה, חלקן בתחתונים בלבד כשהחזה מוסתר בדרכים שונות- פעם על ידי השיער, פעם על ידי הטקסט.

זאב חזר לצלם את גלי עם החזייה, התחתונים הלבנים שכיסו בדיוק את מה שהיו צריכים לכסות והסנדלים. לאט לאט נדד מבטו של דרור חזרה לכיוונה של גלי. בתחילה רק בזוית העין, אחר כך שחרר לגמרי. היא הייתה סקסית בטירוף, החזייה והתחתונים כאילו נתפרו במיוחד בשבילה. 'ממש סופר-מודל אמתית', חשב.

"בתור דוגמנית את תצטרכי לדגמן גם הלבשה תחתונה. לפחות אם את רוצה להרוויח נורמלי."

"כמה מרוויחה דוגמנית ליום צילום?" שאלה.

"זה מתחיל מ-1,500 דולר ויכול להגיע גם ל-25,000 דולר ואפילו יותר." אמר וצילם פעם נוספת. גלי שלחה אל דרור מבט מופתע. גם הוא לא חשבתי על מספרים כאלה. "הכל תלוי כמובן בכמה את מוכנה לתת מעצמך.
עכשיו החזייה." הוסיף.

"להוריד את החזייה?" שאלה גלי והניחה יד על החזה. דרור נדרך בכיסאו.

"כן, אני צריך לראות איך החזה שלך נראה."

"ואתה הולך לצלם אותי?"

"כן. גם הלקוחות שירצו שתדגמני עבורם צריכים לדעת איזה ציצי יש לך. אם יש לך ציצי לא מתאים לא ייקחו אותך."

גלי התמהמה, דרור שתק בכיסאו. לבסוף שלחה את ידיה לאחור ופתחה את האבזם. החזייה השתחררה ונפלה ארצה. גלי נעצה מבט בנקודה ברצפה. החזה שלה עמד מלא וזקור.
דרור היה נבוך לא פחות ממנה. הוא רצה להסיט את מבטו, אך היה שבוי למראה שנגלה לעיניו. איבר מינו המתקשח ניסה למצוא את מקומו בתוך מכנסיו. זו הפעם הראשונה בה ראה לה את השדיים במציאות והם נראו בדיוק כמו שפינטז בכל אותם לילות ארוכים.

"נראה לי שהציצי שלך מתאים לכל מטרה. הוא טבעי?" שאל זאב.

"כן." ענתה אך הוא שלח יד בכל זאת ומישש כל שד כדי לוודא, מעביר אגודל על הפטמה ומוסיף ליטוף.

"תסתכלי אלי." אמר וצילם. הוא עשה גם תמונות תקריב לחזה ולפטמות. גלי נעה במקום.
"את מרגישה לא בנוח עם הגוף שלך?" שאל.

"לא, אני פשוט לא רגילה לעמוד ככה, עם הציצי בחוץ, מול זרים ועוד עם מצלמה ביד." ענתה וחזרה להביט ברצפה.

"זה המקצוע, חמודה. את תעמדי כך מול עשרות אנשים, תקבלי כסף טוב ותיהני מזה. ועכשיו התחתונים." אמר. דרור חשב שהוא עומד למות.

"אני צריכה להוריד גם את התחתונים?"

"כן."

"אבל אפשר לראות לה הכל כבר עכשיו." אמר דרור בכל שבור.

"אתה יכול לראות את איבר המין שלה?" שאל זאב.

"לא…"

"אני יודע שלא."

"אתה בטוח שאני חייבת להוריד גם את התחתונים?"

"תקשיבי, חמודה." אמר ועצר לרגע כדי לנסח לעצמו את השאלה בראש. הוא לקח אוויר, "מה בעצם את מוכרת לי כאן? מה המוצר שלך?"
גלי הסתכלה עליו מבולבלת.
"את מוכרת את הגוף שלך. הגוף שלך זה מה ששווה את הכסף. עכשיו, אם את מתכוונת להיות ה'דוגמנית הביישנית' אני מציע לך להתלבש ולחפש מקצוע אחר. בתחום הזה אין מקום לביישנות."

גלי הסתכלה לצדדים כמחפשת פתרון לבעיה. לבסוף נכנעה, התכופפה ופשטה את תחתוניה. כעת נותרה עירומה לחלוטין ורק העקבים לרגליה. דרור יכל לשמוע את דפיקות הלב של עצמו פועמות באוזניו. הוא הניח את ידו על השולחן להיתמך. אם מקודם הוא חשש שהיא תקלוט אותו בוהה בה, כעת נעץ עיניים חופשי בכוס ובחזה מבלי לתת לכך את הדעת כלל.

שיערות ערווה כיסו את איברה, מתולתלות כמו שיער ראשה. זאב כרע על ברך והניח אצבע על הפלומה הזהובה. גלי זזה במקום בחוסר נוחות.

"את לא מורידה שיער?" שאל.

"אם הייתי יודעת שאני אתפשט היום הייתי מסדרת אותו." ענתה בלי טיפת ציניות, פניהּ אדומות כעגבנייה.

"אני לא מתכוון ל-'לסדר'." אמר ועשה תנועות מספריים על השיער, גוזר את תלתליה בין שתי אצבעותיו. "אני מתכוון ל-להוריד. חלק. נקי."

"אני צריכה?" שאלה.

"בשביל הלבשה תחתונה את חייבת. אבל באמת עוד לא הגענו לזה." אמר ושחרר את ערוותה. זאב לקח צעד אחורה ושוב צילם אותה, הפעם עירומה כביום היוולדה. "תסתובבי." אמר וצילם אותה מאחור. גוף דקיק עם ישבן קטן ומוצק וערימת השיער הגדולה שהייתה תלויה מעל. הוא לקח זמן ותיעד היטב את ישבנה החלק. "תסתובבי אלי."

זאב הוציא סרט מדידה ממגירה בשולחנו. "תרימי ידיים." אמר וכרך את ידיו סביבה כאילו הוא מחבק אותה, אז מתח את הסרט סביב חזה על הפטמות וציין: "היקף החזה- 89 ס"מ."
הוא ירד עם הסרט לבטנה. "היקף המותניים- 61 ס"מ."
לבסוף ירד מול ערוותה. "היקף הירכיים- 90 ס"מ." כשסיים חזר לרשום את הנתונים בטופס.

"שבי." הצביע חזרה על הכיסא שלה.

"אפשר כבר להתלבש?"

"עוד לא." ענה והתיישב במקומו לוקח את העט בידו.

גלי התיישבה בכיסאה להמשך הראיון, רק שעכשיו הייתה ערומה לחלוטין. דרור שישב לצידה פזל לכיוונה. כתפהּ החשופה הייתה קרובה לשלו. קצת מתחת יכל לראות פיטמה שעולה ויורדת בקצב נשימתה. ירכה הערומה נגעה קלות בשלו.

"טוב, אז אני רושם אותך לביגוד חורף וקיץ, הלבשה תחתונה ובגדי ים, נכון?"

"כן." ענתה גלי, ידיה שלובות מתחת לחזה.

"אין לך סיגים מטעמי דת וכאלה?"

"לא ממש."

"מה לגבי תמונות נועזות יותר, חושניות נגיד?"

"מה זאת אומרת נועזות?" שאלה בהיסוס.

"טופלס, למשל."

"ויראו לי את הפטמות והכל?"

"כמו שאני רואה עכשיו." אמר.

"לא, לא נראה לי. אולי אם הפטמות יהיו, אתה יודע, מוסתרות… אבל לא משהו שההורים שלי יכולים, אתה יודע…" זאב רשם משהו בטופס.

"חבל, יש לך חזה צעיר ופטמות יפות, חבל שתישארי בליגה נמוכה."

גלי עיקמה פרצוף אך לא אמרה דבר.

"את וחבר שלך כבר שכבתם?"

"מה?" שאלה גלי.

"כבר קיימתם יחסי מין אחד עם השני?"

"זה באמת חשוב לשאלון?" שאל דרור.

"הייתי רוצה לדעת." אמר.

"כן, ענתה גלי."

"הוא היה הראשון שלך?"

"השלישי."

"שלישי? הספק יפה לגיל שמונה-עשרה. הוא היה אחד מהם?" שאל בחיוך, מסמן לעבר דרור.

"לא, מה פתאום." ענתה במבוכה.

"תגידי, באיזו תדירות את וחבר שלל עושים את זה?"

"פעמיים-שלוש בשבוע." ענתה גלי שכבר עברה את השלב בו לפרטיות שלה יש משמעות כלשהי.

"ומתי שכבתם בפעם האחרונה?"

"לפני יומיים, אני חושבת." ענתה.

"אתם משתמשים באמצעי מניעה? קונדומים, גלולות…"

"אני לוקחת גלולות."

"את על גלולות, אוקי. לפני יום צילומים אתם מתנזרים מסקס יומיים לפחות." גלי הנהנה בראשה.

"תחזרי לעמוד, בבקשה." אמר והיא קמה נעמדה מול הקיר.

"עד עכשיו בדקנו שיש לך את הנתונים הפיזיים המתאימים. עכשיו נבדוק אם יש לך גם פרפורמנס מתאים."

לפרק הבא

רוצה לקבל עדכון במייל כאשר מתפרסם סיפור חדש? הרשם לקבלת עדכונים למייל.
לא לשכוח לתת ציון לפרק בראש הדף ⇑  או תגובה מתחת ⇓

קטגוריות: סיפורי סקס, ניצול מיני, החבר הטוב, ידידים, אנאלי

מחשבה אחת על “על זאבים וכבשים- חלק א'

  1. נחמד למצוא מוטיבים של משלים בסיפורי סקס. סקרן לדעת באמת כמה היא תיתן מעצמה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s