החורף הגיע לגן

ללא שם-1

בארגז קרטון בגינה ממול
גרו גברת חתולה ומר חתול.
את זמנם העבירו בגיל וחדווה
ומילאו את הגן בקולות אהבה.
אך החורף הגיע ועמו הגשמים
ומצבם של השניים נהיה לא נעים.

הבחין בהם כלב שרבץ בחלון,
ופנה אליהם בזו הלשון-
”חתולה לבנה ואצילית מבית טוב
אל לה לקפוא מקור ברחוב.
היכנסו נא מהר לביתי החמים
ואדאג לכם למרק טרי וסדינים.

רק דבר אחד אבקש כתגמול,
תמורה שאפשר לקבל מחתול.
יש לי חלום שקינן בי שנים,
לקבל אהבה מבת חתולים.”
חוצפה שכזאת, איך הוא כך מדבר?
חתול וחתולה ברחו חיש מהר.

אך הסופות המשיכו ואיתם הקרה
והמצב של הזוג נהיה בכי רע.
“אולי מיהרנו את ההצעה לדחות,
הייתי בכל זאת מעיזה לנסות.”
בראש מורכן וזנב בין רגליים,
לפתחו של הכלב חזרו הם השניים.

“היכנסו, חמודים, ויבשו את זנבכם.
תנו לאש לרומם מעט את נפשכם.
אין כמו שמנת למלא קיבתו של חתול,
רק אחר כך נגיע לעניין התגמול.”
לאחר שאכלו כל אחד בשלו
התפנה הכלב לדרוש לגמולו.

“לך התחמם מול האח, ידידי.
ואת, חמדתי, השכבי לצידי.”
עד אשמורת הבוקר כשהשמש יוצאת
התפנק הוא מכל מה שיש לה לתת.
על עינוג שכזה בדיוק הוא חלם,
כי צרה היא מכל הכלבות בעולם.

וכך חיו השלושה בבית מול חצר.
ביום היא עם אחד בליל עם אחר.
אך מקץ תקופה רווית יצרים
קרא מר כלב לזוג האורחים.
"שבעה נפשי מתענוגות הבשר,
ממחר תחזרו למקומכם המוכר."

”הו, אדוני,” חתולית אז אמרה,
ישנם עוד תרגילים שאני מכירה.”
אך מחוות לא עזרו וגם לא התחינה,
והשניים מצאו את עצמם בגינה.
עייפים, רטובים מגשמים ומקור
נדדו חתולנו ממסתור למסתור.

אל חוסר אונים והתחושה הקשה
הגיע הכלב עם הצעה חדשה.
”בן דודי רקסי הגיע מחו”ל
וסיפר שמעולם לא ידע אשת חתול.
זה לא הזמן להיות ביישנים,
הוא פה ימצא רק שבועיים ימים.”

מול יצור מגודל מעורר בהלה,
חתולה התייפחה על מר גורלה.
בלי שום גינונים ויצירת אווירה
עלה האורח מעל הגבירה.
שבועיים ימים, מבוקר עד ערב,
בילתה חתולית בין טפריו של הכלב.

אך בתום התקופה כשעזב לתמיד
שוב עלתה שאלה לגבי העתיד.
“אל נא תדאגו, חתולי הקטנים,
זה הזמן להחזיר גם חובות ישנים.
מבינים, גם לי לא תמיד המזל שפר,
ובאותו זמן סייע לי מר עכבר.”

כמה מביך, גרוע מזה אי אפשר,
להפקיר חתולה ליצריו של עכבר.
עכברוני הגיע, מתגבר על פחדיו,
בחן את חתולה ואורו עיניו.
“במחילה מכבודך, גמגם מר עכבר,
אך פתחך בשבילי אינו מספיק צר.
נא הרימי זנבך ומלאי תפילותי,
שעה שאבחר מחילה לפי מידותי.”

הגברת השפילה ראשה לפנים
וחשפה לראווה כניסת משרתים.
עד כמה זה משפיל ומעורר אכזבה,
להכניס עכבר לתחת במקום לקיבה.
“היא חמה מאשתי, וכפליים צרה,
הן לרגע דימיתי כי היא עכברה.”

אחרי העכבר הגיעו רבים-
שפן ואוגר וצמד צבים.
כך עברו ימי החורף הקרים,
כשחתולה מחממת לבבות אחרים.
וכשהגיע לגן סוף סוף האביב,
והשמש חיממה העולם מסביב,
יצאו חתולינו מבלי להביט אחור,
לפחות עד שהחורף הבא יחזור.

– – –

רוצה לקבל עדכון במייל כאשר מתפרסם סיפור חדש? הרשם לקבלת עדכונים למייל.
לא לשכוח לתת ציון לפרק בראש הדף ⇑  או תגובה מתחת ⇓

קטגוריות: סיפורי סקס, ניצול מיני, אשתי

2 מחשבות על “החורף הגיע לגן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s