הדייט של אישתי- חלק א'

"היי, מותק, יצאת כבר מהעבודה?" שאלתי את אשתי.
"כן, אבל אתה זוכר שאני אגיע מאוחר היום?" ענתה מהצד השני של הקו.
"איפה את?"
"אני פה יושבת בקפה קפה."
"את שם עם טלי?"
"לא." ענתה בקיצור.
"אז עם מי?" הקשתי בכל זאת.
"אתה לא מכיר."
"את שם עם גבר?"
"כן." ענתה בקצרה.

לפני חודשיים גלית תפסה אותי בוגד בה. לא על חם, אבל האקדח המעשן לא השאיר מקום לספק.
זאת הייתה תמר מהנהלת החשבונות של החברה. גם היא נשואה, גם לה היה מה להפסיד, ובינינו, דווקא היא זאת שיזמה הכל. אין לי תירוץ ללמה עשיתי את זה, אני עדיין מאוד אוהב את אשתי. הייתה לי הזדמנות ונפלתי.
נפגשנו כמה פעמים והחלפנו כמה מיילים מיניים, עד שאחד מהם מצא את דרכו לגלית לפני שהספקתי למחוק אותו.

גלית רתחה מזעם, אמרה שתפוצץ את כל הסיפור ושאנחנו שנינו גמרנו. היא התחילה לדבר על רבנות, עורך דין ומה לא? לי לא נותר הרבה אלא להתחנן למחילה. אמרתי שאני אוהב אותה, שהבנתי את הלקח שלי ושלעולם- אבל לעולם לא אבגוד בה שוב.

כל התחינות וההבטחות לא עזרו וגלית ארזה מזוודה ונסעה לטלי.

לאחר מספר ימים, וכמות רבה של שיחות מסוננות וניסיונות טיווח הרוחות נרגעו מעט ויכולנו לשוב ולדבר בהגיון.
"אני מבטיח לך שלמדתי את שלי מכל הפרשה הזאת." הבטחתי לה בשיא הכנות, "תני לי עוד צ'אנס ותראי שאני אתקן הכל."
"באמת, ואתה מצפה שאני פשוט אמשיך הלאה כמו כלום?" היא שאלה, "ואם זה היה הפוך, תגיד לי- מה אם אני הייתי בוגדת בך? אתה היית סולח לי?"

את השאלה הזאת שאלתי את עצמי מיליון פעמים בימים האחרונים. האמת, אין לי מושג. כמובן שהתשובה שלי לגלית הייתה חייבת להיות דיפלומטית יותר- "לא מיד, היה לוקח לי זמן להירגע. אבל בסוף הייתי מוצא את הכוחות לסלוח ולהמשיך הלאה." עניתי לה. "אני אוהב אותך ולא הייתי מוותר עליך בחיים."
"אין בעיה." אמרה בחריפות. "אז גם אני אבגוד בך. וכשזה יקרה, אני לא רוצה לשמוע מילה אחת מצידך."

לעצור הכל! האם גלית מודיעה לי עכשיו שהיא מתכוונת לשכב עם גבר אחר? לא שהיה לי שמץ של ספק שזה הכעס שמדבר אבל עדיין זה היה לא פשוט לשמוע את המילים, אולי דווקא בגלל שידעתי שהיא צודקת.

ומה אם היא באמת מתכננת ללכת על זה? מה אם יום אחד היא תבשר לי שהיא שכבה עם מישהו? זאת זכותה ואני אצטרך לאכול את הדייסה שבישלתי במו ידי. לא הייתה לי ברירה אלא להסכים לאולטימטום.

"הוא שם עכשיו, לידך?" שאלתי.
"הוא הלך לשירותים."
"ואתם מתכוונים ל…" לא ידעתי בדיוק איך לסיים את המשפט.
"לא יודעת." ענתה. "נראה איך זה זורם. בכל מקרה על תחכה לי. תשאיר את האור בחוץ דולק, אני יכולה לחזור מאוחר. טוב, הוא חוזר. אני מנתקת."

נשארתי עם הטלפון על האוזן מחבר בראש את חלקי הפאזל.
לא עצמתי עין כל הערב ורק חיכיתי לה שתחזור.
מליון מחשבות רצו לי בראש באותו זמן- מה הם עושים? האם הם עושים? האם ברגע זה יש איזה בחור שמפשיט את אשתי, נוגע בה? האם היא נוגעת בו? אין מצב בעולם, היא האישה הכי סטרילית שאני מכיר. היא אפילו לא מסכימה לשתות מכוס ששתה בה מישהו אחר מלבדי, או לאכול ממנה שטעמו ממנה. אין ספק שהיא תעצור את זה לפני שיקרה משהו. בהחלט, אני מכיר אותה. היא תלך הכי רחוק ושנייה לפני היא תתחרט."

בשלוש לפנות בוקר היא חזרה, נכנסה בשקט הביתה מנסה שלא להעיר אותי. לבושה בשמלה הסקסית שלה שמבליטה את גופה החטוב היא פסעה לסלון ומצאה אותי יושב, מחכה לה.
לרגע היה לה מבט נבוך על הפנים כילד שנתפס בקלקלתו אך מיד היא התאפסה על עצמה ונכנסה לתפקיד. "אני חייבת להיכנס למקלחת." אמרה. והלכה לחדר לפשוט את השמלה. היא לא התכוונה לתת לי תחושה שהיא חייבת לי התנצלות על משהו.

נכנסתי לחדר בעקבותיה וראיתי שהיא לובשת את תחתוני החוטיני השחורים ואת החזייה השקופה אותם שמרה רק לאירועים סופר מיוחדים.
היא נכנסה לחדר המקלחת וסגרה אחריה את הדלת משאירה שובל ריח בושם תלוי באוויר, הבושם היקר שקנינו בפריס שגם בו היא לא השתמשה ביומיום. והיו גם ריחות נוספים- ריח של בושם גברי, אני חושב, וריח של זיעה קרה שאין מצב שהוא שלה. וגם, אולי, ריח של אהבה?

עכשיו אני כבר סתם משלים פרטים בתמונה שאני כלל לא מכיר. עוד שנייה היא תצא ושנינו נצחק מכל הסיפור.
נכנסתי למיטה וחיכיתי.

כשיצאה מהמקלחת היא הייתה עטופה בחלוק הרחצה שלה. היא נגשה למראה והתחילה להסתדר בדממה. השתיקה בחדר הייתה מחרישת אוזניים.
"מי זה היה?" עשיתי לבסוף את הצעד הראשון.
"גבר. מבוגר מאתנו בעשר שנים בערך. בן 45 אני חושבת. עובד בדיסקונט בסניף שבמרכז."
"איפה הכרתם?" המשכתי לחקור.
"הוא התחיל איתי. שבוע שעבר, כשיצאתי עם טלי לאכול בסאבווי." אמרה תוך כדי שהיא מסתרקת.
"התחיל איתך? פשוט ככה באמצע היום?"
"כן. מה אתה חושב שגברים לא מתחילים איתי סתם ככה? אז רק שתדע שגברים מתחילים איתי כל הזמן, אני פשוט יודעת לשמור לעצמי על התחתונים."
"הוא נשוי?"
"כן, יש לו אישה ושני ילדים. נער ונערה."
"והוא ידע שאת נשואה?"
"ברור שהוא ידע. מה אתה חושב?" אמרה והרימה את הטבעת להראות שאין לה מה להסתיר.
"ולמרות שהוא ידע שאת נשואה הוא ניגש אליך ליד חברה שלך והתחיל איתך?"
"כן, הוא ניסה וגם הצליח. בסוף הוא יצא עם המספר."

יכולתי פשוט לחתוך ולהגיע לשורה התחתונה- 'שכבתם?' אבל במקום זה המשכתי לשאול שאלות כאילו הייתי ידיד שלה. אולי לא רציתי שתדע כמה אני לחוץ מכל העניין. בצורה כזאת כשהיא תגיד לי שהיא חיפפה אותו בסוף אני אהיה קול, בקטע של 'תיארתי לי'.

"הוא נראה טוב לפחות?"
"לא ממש." ענתה ופשטה את המגבת חושפת את הגוף שכל כך אהבתי. גוף שלפני זמן קצר היה בהישג ידו של גבר זר.
"הוא מגודל כזה וקצת מקריח. אפשר לומר שהוא גם די שעיר."
ניסיתי לדמיין את הגבר בר המזל שזכה לדייט עם משהי כמו גלית.
"אבל הוא כן ג'נטלמן. שילם על האוכל, פינק בקינוח והיה מנומס מאוד." אמרה ומרחה את הקרמים שלה.

"וכשסיימתם לאכול?"
"כשסיימנו הוא שאל אם אני בראש של לזרום לאנשהו. אמרתי לו שבאתי עם ראש פתוח והוא אמר שזאת התשובה שקיווה לשמוע. המשכנו ברכב שלו לאכסניה קטנה, לא רחוקה מאיפה שישבנו. כזאת עם חדרים לפי שעה."

"הלכת איתו לאכסניה?" שאלתי בהיסוס.
גלית החלה ללבוש את הפיג'מה הסגולה שלה. היא תמיד ישנה ללא תחתונים וחזייה. "אני מוכנה לספר לך מה היה, השאלה אם אתה באמת מעוניין לדעת."
את המבט הריק שלי היא פירשה כאישור להמשיך.

לפרק הבא

רוצה לקבל עדכון במייל כשהפרק הבא יתפרסם? הרשם לקבלת עדכונים במייל.
לא לשכוח לתת ציון לפרק בראש הדף ⇑ או תגובה מתחת ⇓

קטגוריות: סיפורי סקס, קוקהולד, אשתי